#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחויב ליטול מים אמצעים (לגבי בשר וחלב)?	"כתב המחבר דבין תבשיל לתבשיל רשות, בין תבשיל לגבינה חובה [ואינו מברך עליו דהוי רק הכנה והכשר אוכל (תוס&#x27; חולין ק&quot;ה ע&quot;א) א&quot;נ משום שאינו מצוה קבועה דביום א&quot;צ ליטול את ידיו (רשב&quot;א בתוה&quot;ב,ב&quot;י עמ&#x27; קפ&quot;ז)] וזהו כדעת ר&quot;ת, אבל למעשה מבואר ברמ&quot;א ביו&quot;ד (סי&#x27; פ&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;) דאפי&#x27; בין תבשיל של גבינה לתבשיל של בשר צריך ליטול את ידיו אם נוגע בהם בידיו, ורק בתבשילין שוין הוי רשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ומשמע דכשאוכל ע&quot;י מזלג א&quot;צ ליטול את ידיו (פר&quot;ח יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק כ&#x27;, ודלא כהפמ&quot;ג שם (מ&quot;ב דרשו))"	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בשר וחלב על מפה אחד?	כשאינן מכירין אהדדי מותר, ובלבד שהמפה נתכבסה יפה וזה אוכל בקצה זה וזה אוכל בקצה זה (מג&quot;א ריש סימן)	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן קערה של גבינה במקום שנתן קדירה של בשר?	הב&quot;ח מחמיר, אבל השיג עליו המג&quot;א (ריש סימן) דקיי&quot;ל דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, כמה זמן צריך להמתין בין בשר לחלב?	"כתב הב&quot;י דצריך להמתין שש שעות, ויש סוברים משום שהטעם נמשך לשש שעות, והרמב&quot;ם פי&#x27; משום הבשר שבין השינים, וטוב לאחוז כחומרי שני הטעמים, אבל הביא הר&quot;ן דמי שאכל בשר ושהה קצת ואח&quot;כ מצא בשר בין שיניו והסירו שאינו צריך לשהות שש שעות אלא סגי בקינוח הפה {ומשמע דדוקא משום ששהה קצת צריך להסירו אבל אם שהה שש שעות אז יהא מותר אפי&#x27; לבולעו וכמ&quot;ש ההפלאה ביו&quot;ד}"	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לרחוץ את ידיו ביום?	"הב&quot;י הביא מרבינו פרץ שיש לרחצם אפי&#x27; ביום לפי שפעמים הגבינה שמינה ונדבקת בלחלוחית הידים ולאו אדעתיה."	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בשר אחר גבינה בסעודה אחת?	"הב&quot;י הביא מהזוהר דאין לאוכלה בשעתא חדא או בסעודתא חדא דהוא גורם דין לארבעים יום ואם נולד לו בן בימים אלו אינו טוב, ע&quot;ש {ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ר&quot;מ ס&quot;ק נ&quot;ד) בשם היד אפרים דשעה אחת בזוהר לאו דוקא}, ועוד הביא מהמרדכי שהמהר&quot;ם החמיר על עצמו שלא לאכול בשר אחר גבינה דפעם אחת מצא גבינה בין שיניו."	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק בסדר הקינוח והדחה?	לא, ויש שנהגו לשרות פת במים ונמצאת שעושין הקינוח והדחה בבת אחת, ויותר טוב לעשות כל אחד ואחד בפנ&quot;ע (ב&quot;י)	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בההיכר?	אם הוא דבר שדרכו להניחו שם אינו יכול להשתמש בה, ואם אין דרכו להניחו שם מותר להשתמש בה (ב&quot;י)	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאוכלין בשר וחלב, האם מותרים לשתות מכוס אחד?	לא (ב&quot;י) 	סימן קעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מחויב ליטול מים אמצעים? (לגבי בשר ודגים)&lt;br&gt;המחבר סבר דהוא חובה משום חמירא סכנתא מאיסורא [והוא סכנה לצרעת], אבל הרמ&quot;א ביו&quot;ד (סי&#x27; קט&quot;ז) כתב דנוהגין להקל כשאינם מתבשלים יחדו דזהו העיקר איסור, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מוסיף דאפשר דנשתנה הטבע (וכמ&quot;ש בתוס&#x27; מו&quot;ק י&quot;א ע&quot;א), ועוד מפני שאוכלים במזלג ואין הידים מתלכלכות (פרי תואר יו&quot;ד סי&#x27; קט&quot;ז, פסק&quot;ת אות ב&#x27;), ומ&quot;מ עדיין ראוי לאכול קינוח ולשתות הדחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) כתב דנוהגין לאכול בשר אחר דגים ולא דגים אחר בשר, ויש נוהגין לאכול דגים אחר בשר, וביאר הפסק&quot;ת (הע&#x27; 7) ע&quot;פ הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; ל&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ב) דיש להקדים לאכול מאכל הנוח לעיכול והמשלשל וכו&#x27;, והכל תלוי בטבע האדם."		סימן קעג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בשר ודגים על שולחן אחד?	"הכה&quot;ח (כאן ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל, אבל ביו&quot;ד (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ה) מחמיר להצריך הפסק להיכר, ולמעשה כתב השבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; קי&quot;א אות ג&#x27;) דנוהגין להקל."	סימן קעג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין גבינה לדגים?	יש נוהגין להחמיר, אבל הדרכ&quot;מ כתב דהוא ט&quot;ס (מג&quot;א ריש סימן)	סימן קעג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד דומין מים אמצעים 1) למים ראשונים 2) למים אחרונים?	"1) אם הסיח דעתו צריך ליטול עוד הפעם שהרי הוא ממשיך לאכול (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [משא&quot;כ במים אחרונים ליכא פסול היסח הדעת דלבהמ&quot;ז אין פסול היסח הדעת ואינו דומה לתפילה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)], צריך ניגוב משום מיאוס (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [וצ&quot;ע דהמחבר לעיל (ס&quot;ס קנ&quot;ח) לית ליה הסברא דניגוב משום מיאוס (ר&quot;י באק)], לפי הרמ&quot;א צריך מים בדוקא [ודלא כהמרש&quot;ל דמקיל אפי&#x27; בשאר משקין כמים אחרונים] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) א&quot;צ כלי [וע&quot;ע בשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) דהביא מח&#x27; בדבר זה], רק עד פרק השני, אין חציצה מעכבת בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), הרבה מחמירין שלא ליטול ע&quot;ג קרקע כמים אחרונים [ודלא כהפמ&quot;ג ביו&quot;ד דמקיל] (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין) "	סימן קעג סעיף ג		
